מזה מספר שבועות אנו ספונים בדלת אמותינו. הקורונה, הנגיף המיקרוסקופי שלא רואים בעין בלתי מזויינת השתלט על חיינו. אנחנו פוגשים מציאות חדשה ולצד המשבר הכלכלי אנו חווים גם משבר אישי פנימי-נפשי. כל אחד חש זאת בצורה שונה.
לכל אדם מערכת חישה שונה שמתבטאת בהוויות ותחושות שונות. כל אחד גם חש זאת בצורה שונה בגופו. אחד שתקן האחר ורבלי, צעקן, שר, מצייר, כותב ועוד. על רקע המצב הלחוץ הזה שכל אחד ואחד פוגש את עצמו האמיתי, מישהו (האח הגדול) יצר מכנה משותף בין מיליוני אנשים – עובד "לא חיוני!" כנראה שאף אחד לא חשב על משמעות צמד המילים הזה. אני מניח כי צוק העיתים גרם לבחירה הזו. ברור שמצב החירום מחייב חל״ת, פיטורין וצמצומים שונים, אבל לא חיוני????
זוג המילים "לא חיוני" פותח תיבת פנדורה ענקית ומעלה הרבה שאלות :
1. אני לא קיים?
2. אני לא חשוב?
3. האם אני מיותר ?
4. האם אני אחזור להיות חיוני?
5. מי אני?
6. מה אעשה?
7. האם אני צריך לעשות שינוי/טרנספורמציה?
8. איך אני מתמודד כלכלית עם המצב?
9. פגיעה באגו
ועוד עוד שאלות רבות.
זוג המילים הזה פותח חשבון אישי מורכב ומחייב וגורם לנבירה אינסופית בתוככי הנפש. השאלה המרכזית היא ״מה הערך שלי?״ ״ מה התרומה שלי ליקום״??
מתוך המקום הזה מתפתחת גם ריקנות גדולה מאוד יחד עם חוסר נוחות, חוסר מנוחה והרבה עצבים ודאגה.
הגוף עובד ומשדר מצוקה בדרכים רבות ומשונות. הגוף אינו משקר ויש להקשיב לו לפעול ולמצוא דרכים להביאו לרגיעה. רגיעה זו חשובה מאוד לצורך קבלת החלטות אישיות חשובות וגדולות. חלק מההחלטות ישפיעו ויישנו את חיינו בצורה מהותית ואנו נמצא את עצמנו במקום שונה לחלוטיןן כי אם נרצה או לאו נהייה חייבים לקבל החלטות ולייצר מציאות חדשה ואוטנטית לעצמינו.
בידיעה שהולכים להתרחש תהליכי שינוי נשאלת השאלה "איך מתמודדים עם זה?" איך אני מקל על עצמי ומוריד את רמת הסבל האישי במסע השינוי וההתחדשות, איך אני הופך לחיוני ובראש וראשונה איך אני הופך להיות חיוני בעיני עצמי ומתעלם מהתווית שהושמה עלינו כ"לא חיוניים".
ולכן הוא שיקרי במובן שהוא מעורר את הגוף לתחושות קשות אשר נעלמות לאחר מכן. כעס הוא תגובה לאיום כלשהו שבדרך כלל אנו מגיבים עליו דרך הפה. כעס הוא גם תגובה לחוסר אונים או תסכול כלשהו. כעס הוא פוגעני וגם גובל לעתים בחוסר יושר (גורם לאמר דברים שלא קשורים למציאות).
איך מטפלים בתופעה הזו? חשוב מאוד לזהות את תחושת הזעם בהתהוותה, לקחת נשימה עמוקה ולנסות להבין את המציאות הנקודתית תוך ניקוי כל הרעשים שמעוררים אותו. ברב המקרים תהליך כזה מזקק את האירוע ומביא להבנה מה היו הנסיבות שגרמו לכעס (לא אחת אירועים שהתרחשו בעבר ובילדות ונצרבו בתודעה) ואז מקבלים את התובנה שהכעס מיותר ומגיעים להבנה ושליטה על הסיטואציה.
בפוסט זה ניתחתי בקצרה את מושג הכעס.
כמנטור וכיועץ עסקי/מקצועי שלך נוכל יחד להבין, לנתח ולתרגל את יכולת השליטה על הכעס עוד בהתהוותו, עם הרגש, והתגובה הנפשית והגופנית.
אין זה סוד שהאדם הוא כלי מתוחכם ומשוכלל שיודע להמציא ולהתאים את עצמו למצבים משתנים. חשוב במיוחד שהתאמה זו תעשה בצורה האופטימלית שתשפר את איכות ומהות החיים ותביא אותנו לחופש ונינוחות.
אנחנו חייבים ללמוד ולהכיר קודם כל את התחושות והרגשות שלנו. אנו צריכים לזהות ולדייק אותם ולתת להם שם או הגדרה מדוייקת. כאשר נבין זאת, נוכל גם להגיע לחשיבה עצמית ברורה יותר ולהבין את ההרגלים, דחפים והדפוסים שלנו. הכרה זו תאפשר לנו לבצע שינוי ולהכין אותנו להתמודדויות החדשות ובסביבה חדשה.
בכל מקרה, אמליץ לכם על תרגיל נשימה אחד שמאוד מקל,משחרר ומביא לרגיעה. קחו נשימה עמוקה מאוד עם הרבה אוויר לראות. שהראות מלאות עד כדי להתפוצץ עצרו את הנשימה ל-7 שניות ואז תתחילו לשחרר את האוויר מהראות בפולסים קטנים עד שהן מתרוקנות לחלוטין. תעשו 3-4 סבבי נשימות כאלה ותביאי הרבה מרגוע לגוף ולנפש.
זהו תהליך לא קל ואשמח לעזור לכם בו.