החיים שבנית יכולים להיות טובים, ועדיין לא להתאים לפרק הבא
יש לך תפקיד, ניסיון, הכנסה ואנשים שסומכים עליך. במשך שנים ידעת מה צריך לעשות: להתקדם, להחזיק את העסק, לנהל, לפרנס ולעמוד בהתחייבויות. עכשיו עולה שאלה אחרת: האם אני רוצה להמשיך באותה דרך?
לפעמים השאלה מופיעה אחרי סיום תפקיד או פרויקט. לפעמים העסק כבר יציב, אבל היום שלך עדיין בנוי סביב מה שהיה דחוף לפני עשר שנים. ולפעמים שום דבר לא השתנה מבחוץ. פשוט קשה יותר להסביר לעצמך למה אתה ממשיך.
לא תמיד צריך לעזוב, להתחיל מחדש או למצוא תשובה גדולה על משמעות החיים. אפשר להתחיל מבחירה אחת שלא קיבלה מקום: מה אני רוצה לשנות, מה חשוב לי לשמור, ואיזה צעד אני מוכן לבדוק במציאות?
איזו החלטה אתה דוחה?
„אני רוצה שינוי” הוא משפט שקל לומר וקשה לעבוד איתו. „אני רוצה להפסיק לעבוד בכל ערב, אבל חושש לפגוע בעסק” כבר מציג החלטה, רצון ומגבלה שאפשר לברר.
גם „נמאס לי מהתפקיד” יכול להסתיר שאלות שונות. אולי התפקיד עצמו כבר לא מתאים. אולי חסרה סמכות. אולי העומס נוצר כי לא הצבת גבול. אולי אתה רוצה לעבור לתחום אחר, אבל עדיין לא בדקת מה העבודה בו כוללת.
לפני שבוחרים פתרון, כדאי לדייק את ההחלטה. אם מחר היה משתנה רק דבר אחד בשבוע שלך, איזה שינוי היה משנה עבורך הכי הרבה? התשובה יכולה להיות זמן פנוי, סוג העבודה, מידת האחריות, קשר עם אנשים מסוימים או האפשרות להתחיל משהו שדחית.
זהו מוקד אפשרי לעבודה עם מאמן אישי לחיים: להפוך תחושה כללית לשאלה שאפשר לבחון, ואז לחבר אותה לבחירה ולפעולה.
הרצון שלך והציפיות של אחרים לא תמיד מצביעים לאותו כיוון
כשאנשים מכירים אותך בתפקיד מסוים, שינוי שלך משפיע גם עליהם. בני משפחה רגילים להכנסה. עובדים רגילים לזמינות. לקוחות רגילים שאתה פותר הכול. וגם אתה התרגלת לתשובה מסוימת לשאלה „מה אתה עושה?”.
לכן החלטה על שינוי אינה מתרחשת בחלל ריק. צריך לברר אילו התחייבויות ממשיות קיימות, אילו ציפיות מעולם לא נאמרו במפורש ואילו דרישות אתה מציב לעצמך.
אם אתה אומר „אני לא יכול להפחית אחריות”, שאל: מי בדיוק זקוק לך, לאיזו משימה, ובאיזה היקף? אולי יש אחריות שחשוב לשמור. אולי אפשר להעביר חלק ממנה. ואולי אף אחד לא ביקש ממך להיות זמין תמיד, אבל אתה ממשיך לפעול כאילו זו חובה.
הבירור הזה אינו מבטל את הצרכים של אחרים. הוא מאפשר לקבל החלטה שמביאה בחשבון גם אותך, במקום להשאיר את הרצון שלך תמיד לסוף הרשימה.
לא כל מה שבנית צריך ללכת איתך באותה צורה
שנות ניסיון, קשרים, מוניטין וידע יכולים לשרת גם את הפרק הבא. השאלה היא באיזו צורה. אדם יכול לרצות להמשיך להשתמש במומחיות שלו, אבל לצמצם ניהול של עובדים. בעל עסק יכול לרצות לשמור על הבעלות, אבל להפסיק לנהל כל פרט. מנהל יכול לרצות להישאר בתחום שלו בתפקיד עם אופי אחר.
כדאי לפרק את הדרך הקיימת למרכיבים: מה עדיין נותן לך עניין? מה מספק יציבות? מה כבר מכביד? ומה אתה משאיר רק מפני שהשקעת בו הרבה?
ההשקעה בעבר חשובה להבנת המצב. ההחלטה הקרובה צריכה לקחת בחשבון גם את השנים שעוד לפניך. אין צורך למחוק את מה שבנית כדי לבדוק אם אפשר להשתמש בו אחרת.
דוגמה להמחשה: לעזוב את התפקיד או לשנות את צורת העבודה?
נניח שמנהל ותיק אומר: „אני רוצה לעזוב. אין לי חיים מחוץ לעבודה”. זו דוגמה להמחשה, לא סיפור של לקוח.
לפני שמחפשים תפקיד חדש, בודקים מה ממלא את השבוע שלו. האם העומס נובע מעבודה שהוא אוהב אבל עושה בהיקף גדול מדי? מהחלטות שהצוות יכול לקבל? מזמינות שהוא לא יודע להגביל? או מחוסר עניין בתפקיד גם בימים רגועים?
מתוך הבירור עשויות לעלות כמה חלופות: שינוי חלוקת האחריות, מעבר לתפקיד אחר, הפחתת היקף העבודה בהסכמה או יציאה הדרגתית. לכל חלופה יש השלכות על הכנסה, זמן, קשרים מקצועיים והתחייבויות.
אם הבעיה היא צורת העבודה, מעבר למקום חדש עלול לשחזר אותה. אם התפקיד עצמו כבר לא מתאים, שינוי קטן בלוח הזמנים עשוי לא להספיק. צריך להבין איזו בעיה כל חלופה אמורה לפתור.
לכל בחירה יש מחיר. גם להמשך המצב הקיים
שינוי יכול לעלות בכסף, בנוחות, בוודאות או במעמד. המשך הדרך הקיימת יכול לעלות בזמן, באפשרויות אחרות ובדברים שאתה ממשיך לדחות. כדאי לתת מקום לשני הצדדים של הבחירה.
אפשר לשאול: על מה אני מוכן לוותר כדי לקבל את השינוי? מה איני מוכן לסכן? מי עוד מושפע מההחלטה? ואיזה מידע חסר לי כדי להעריך את המחיר?
כשהבחירה תלויה בהכנסה, בתנאי העסקה או בהסכמים, צריך לבדוק את הפרטים עם אנשי המקצוע המתאימים. השיחה עם המאמן יכולה לעזור לחדד את השאלות, אך אינה מחליפה בדיקה של הנתונים וההתחייבויות.
גם בחירה להישאר יכולה להיות בחירה רצינית. ההבדל הוא אם אתה נשאר לאחר שבחנת את האפשרויות, או ממשיך כי ההחלטה נדחית שוב ושוב.
אפשר לבדוק כיוון לפני שמתחייבים אליו
לא כל רצון מחייב צעד בלתי הפיך. לפעמים אפשר לבנות ניסיון מוגבל שילמד אותך משהו: שיחה עם אדם שעובד בתפקיד שמעניין אותך, התנסות בפרויקט קטן, העברת אחריות מסוימת או קביעת זמן קבוע לפעילות שאתה רוצה להחזיר לחיים.
הניסיון צריך לענות על שאלה. אם אתה שוקל לעבור לייעוץ עצמאי, מה אתה צריך ללמוד על העבודה ועל הביקוש? אם אתה רוצה להפחית מעורבות בעסק, איזו אחריות אפשר להעביר קודם, ולפי מה תדע שההעברה עובדת?
קובעים צעד, טווח זמן ובדיקה. לאחר מכן בוחנים מה קרה בפועל. ייתכן שהכיוון יתאים. ייתכן שתצטרך לשנות אותו. בשני המקרים יש לך מידע נוסף לבחירה.
תרגיל קצר לקראת שיחה עם מאמן אישי לחיים
כתוב תשובות לארבע שאלות. כדאי לבחור סוגיה אחת, ולא לנסות לפתור את כל החיים בדף אחד.
- מה אני רוצה לשנות? תאר מצב שקורה כיום ואת השינוי הרצוי, במילים שאפשר להבין בפועל.
- מה חשוב לי לשמור? למשל הכנסה, קשר מסוים, עצמאות, זמן עם המשפחה או עיסוק שמעניין אותך.
- מה המחיר שאני חושש ממנו? הפרד בין דבר ידוע לבין חשש שעדיין לא בדקת.
- מה אני יכול לבדוק קודם? בחר צעד קטן שייתן מידע או יבחן אפשרות, וקבע מועד לביצועו.
אם אינך מצליח לענות, זו יכולה להיות נקודת הפתיחה לשיחה. אין צורך להגיע עם תוכנית מוכנה. כן כדאי להביא את ההחלטה שאתה דוחה ואת המגבלות שאתה מכיר.
איך הניסיון של אבי הוכמן מתחבר לבחירות האלה?
אבי מגיע לליווי אישי עם ניסיון של שנים בתפקידי ניהול בכירים. זהו רקע רלוונטי לאדם שהבחירה האישית שלו כרוכה גם בקריירה, בעסק, באחריות ובאנשים שתלויים בו.
אפשר לעבוד עם אבי על בירור הרצון, בחינת חלופות והגדרת צעדים שמתאימים למציאות שלך. הניסיון שלו יכול להוסיף שאלות ופרספקטיבה. הבחירה נשארת שלך, והיא צריכה להתאים לערכים, ליכולות ולהתחייבויות שלך.
בליווי כזה כדאי להגדיר מטרה שתוכל לבדוק: לקבל החלטה שנדחתה, לבחון כיוון מקצועי, לשנות הרגל עבודה מסוים או לבנות מעבר הדרגתי. התקדמות אינה מחייבת מהפכה. היא יכולה להתבטא בבחירה ברורה יותר ובצעד שבוצע.
לפרטים על העבודה האישית עם אבי אפשר לקרוא על אימון אישי.
הפרק הבא מתחיל בשאלה שאתה מוכן לתת לה מקום
הדרך שבנית אינה טעות רק מפני שאתה רוצה לשנות אותה. ייתכן שהיא התאימה לשלב מסוים, ועכשיו נדרשת בחירה אחרת.
התחל מהחלטה אחת. בדוק מה חשוב לשמור, מה חסר לך לדעת ומה אפשר לנסות. כך השינוי מקבל צורה שאפשר לעבוד איתה, במקום להישאר מחשבה שחוזרת בסוף כל יום.
